מדוע בכל פעם שעניין הלימודים עולה במשפחה, בין אם מדובר בהצלחה במבחנים, הכנת שיעורי בית, התנהלות חברתית או אפילו השקעה ולמידה, ישנה לא פעם התנהלות הכרוכה במריבות, כעסים, לחץ, מתח ועצבים שבאים תמיד על חשבון היחסים וטיבם?
“אנו חיים בישוב שבו תיכון אחד שרמתו בינונית. בתיכון ישנה מגמה אחת יוקרתית אשר קשה מאד להתקבל אליה, אבל מי שמתקבל מקבל מביה”ס את מלא העזרה הטיפוח והדחיפה כדי להצליח. זוהי מגמה עם כמות קטנה של תלמידים. בני בן -16 הגיע למגמה זו לאחר מאמצים כבירים מצידנו ומצידו. בני הוא נער בעל יכולות לימודיות טובות (קליטה מהירה וזיכרון טוב) אבל עצלן , דוחה את המוטל עליו מחכה תמיד לרגע האחרון כדי ללמוד וכדומה. עד עכשיו לימודיו נתמכו בהרבה התערבות מצידנו שכללה סיוע לימודי שעורים פרטיים והמון התערבות של כמה ומתי ללמוד.
כעת הוא אינו מוכן לקבל את התערבותנו ורוצה לנהל בעצמו את לימודיו. פרט לשעורים הפרטיים אותם הוא ממשיך לקבל. אני חוששת מאד שללא יד מכוונת הוא יפלט מהמגמה הנ”ל, מאחר שהתנהלותו העצמאית כוללת הרבה ויתורים, הנחות והקלות לעצמו. מחוץ למגמה הנ”ל קשה מאד בישוב שלנו להשלים הבגרות היטב. ניסיונותיי להמשיך ולנהל אותו כבעבר נתקלים בהתנגדות מצידו דבר שמוביל למריבות קשות במשפחה. שאר ילדי תלמידים מצוינים ואני חוששת מעגמת הנפש והירידה הדימוי העצמי שצפויה לו אם חלילה יפלט מהמגמה הנ”ל. כיצד לדעתך עלי לפעול?”
לא קל לנו כהורים להוריד שליטה מהילדים ובעיקר כשמדובר בהתנהלות לאורך שנים ויותר מכך כאשר אין אמון בילד וביכולותיו. המצב נהיה קשה יותר כשמדובר במתבגרים שרוצים לקחת את השליטה לידיהם ובדרכם.
אני מבינה את התסכול והרצון שהילד יצליח, במיוחד לאור כל ההשקעה המרובה שלכם בו, אבל כאן נכנס גורם נוסף שחשוב לשים לב אליו – היחסים עם הילד !
ברוב המקרים, כאשר קיים לחץ מאוד גבוה על הילדים במיוחד בגיל ההתבגרות, בכל תחום ובעיקר בתחום הלימוד, מגיע שלב שבו הילד אומר “די!” . גם אם לא במילים, זה תמיד מתבטא בהתנהגות.
בנכם אינו מוכן לקבל כפייה והתערבות, אולי בגלל שנמאס לו מהלחץ והציפיות הגבוהות? כדאי להבין שגיל 16, ולפעמים הרבה יותר מוקדם, הוא שלב שבו הם רוצים לעשות דברים בדרך שלהם ולמעשה הם אינם רואים את העתיד כמונו. ההסתכלות שלהם שונה ולכן לנו אין יכולת לכפות אלא במחיר של פגיעה קשה ביחסים.
חשוב לבדוק את הציפיות שלכם מול הציפיות שלו. לנסות ולראות עד כמה לוחצים ומתי אפשר קצת להרפות בכדי שלא יגרם נזק, כלומר שהוא יתחיל למרוד ולא לרצות ללמוד כלל. הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על יחסים טובים ותקינים המבוססים על דיאלוג, גבולות, שיתוף והסכמים.
ללמוד אפשר תמיד (כל החיים), אבל יחסים שנהרסים בתוך המשפחה הרבה יותר קשה לתקן ולשקם.
ייעוץ והדרכה הורית מקצועית נותנים להורים כלים מעשיים להתנהלות נכונה ע”מ למקסם את יכולותיו של הילד מבלי לגרום למאבקים, מלחמות וליחסים לא טובים.
