לא קל לה. להיות אחות לאחים תאומים זו כמעט “משימה בלתי אפשרית” במיוחד עבורה.
בתך מחפשת את מקומה במשפחה. לא קל לה להתמודד מול 2 בנים תאומים שלבטח הם צוות לעניין, מה שמשאיר אותה קצת לבד במערכה. היא למדה לקבל הרבה מאוד תשומת לב והתייחסות כאשר היא כועסת, רוגזת וכדומה רק בשביל שיתעסקו איתה קצת יותר, ע”ח ההתעסקות עם אחיה התאומים. בשבילה, עוד כמה דקות של דיבורים, הסברים, כעסים, פעילויות לבד עם ההורים שוות לפחות זמן התעסקות עם האחים התאומים שבין כה וכה יש להם האחד את השני.
נסו לחשוב, היא אומנם הילדה הבכורה אבל מדוע היא צריכה “להדריך אותם לעשות דברים בוגרים יותר”?? את התפקיד הזה שמונח על כתפיה היא לא רוצה לקחת ובצדק. היא אינה צריכה ללמד אותם דבר וזו לא תפקידה. התפקיד שלנו כהורים הוא לתת את המקום הנכון לכל ילד ובמיוחד עבורה, שבשלב זה התחושה היא שיש יותר ציפיות ממנה מאשר הבנה לתחושות שלה.
מאוד חשוב לא להיות עסוקים כל הזמן בלרצות אותה. לא רק שזה לא עובד אלא הקנאה, הכעס והתסכול רק גוברים אצלה.
ייעוץ והכוונה הורית יכולים לפתור את הקושי. המטרה שלכם כהורים היא לעזור לה לבנות ביטחון ודימוי עצמי כדי שלא תזדקק להתנהגויות שליליות כדי לקבל יחס (כפי שציינת היא ילדה נפלאה כשהיא לבד). הורים לתאומים צריכים להבין שה”כוח” שלהם רב יותר, לפחות בכל מה שקשור לתשומת לב והתעסקות.
