התקף זעם של ילדים אינו קשור לאופיו של הילד אלא לדרך שבה מגיבים ההורים להתקף. ילדים רבים מגלים במהרה את יכולותיו של התקף הזעם ומאמצים אותו בכל פעם מחדש “רק” כדי לגרום ללחץ ולהתנהלות הכוללת תשומת לב והתייחסות סביב הילד וה”התקף זעם” שלו.
“יש לי ילד כבן שנתיים כמעט, ולאחרונה הילד נכנס להתקפי בכי שהוא לא שולט על עצמו הוא בוכה בצרחות איומות, הוא נכנס לאמוק כזה של בכי שהוא לא מקשיב לא לי ולא לבעלי, אי אפשר להרגיע אותו וזה אורך לפחות 20-25 דקות. אני רוצה לציין שאני לא אמא שמתרגשת מבכי של ילד ואני כועסת שצריך ואפילו מסבירה גם למה. אני משתדלת ליצור עם הילד סביבה הכי טובה ונעימה וכיפית אך ללא הצלחה. יש לי פחד שבעקבות ההתקפים האלה הילד יהיה היפר אקטיבי או שתהייה לו הפרעה כלשהי. אני פונה אלייך מתוך מצוקה שלי שלאחרונה הילד מקבל את ההתקפים האלה פעם ביומיים שלושה. זה קורה גם שאנחנו מסרבים למשהו אבל גם שהוא בוכה הוא עצמו נכנס לאמוק של הבכי ולא מצליח להשתלט על עצמו והוא גם מתפרע תוך כדי. אני מנסה להרגיע אותו אך ללא הועיל, הוא לא שומע אותי. אני רוצה לציין שבחצי השנה האחרונה גילינו שיש ירידה קטנה בשמיעה של הילד וכרגע הוא בטיפול של תרופה ועוד חודש נדע אם נצטרך ניתוח כפתורים, אולי זה שייך אולי לא. אני מאוד חרדה לילד ומבקשת את עזרתך, האם הילד צריך אבחון כלשהו או לעבוד איתו בשיטה מסוימת? למרות שניסנו גם התעלמות וגם לגשת אליו תוך כדי הבכי, אך זה לא עובד, אני יותר מפחדת עליו ודואגת לו. הוא ילד טוב וקצת קשה אבל בגן הוא משתתף בכל הפעילויות ואני מתעדכנת עם הגננת לגביו ותמיד אומרים עליו שהוא מקסים, שר עם כולם ורוקד כשצריך, הוא ילד שיודע לתת חום ואהבה ומבין כמו ילד גדול, ואני אקדים ואומר כאמא שלו שההתקפים האלה לא באים מהחינוך שלו אליי אלא מתוך משהו שעובר עליו אבל לא יודעת מה??”
התקף זעם הוא תוצאה של התנהלות הורית ותגובות לא נכונות למצב.
את מציינת קושי שהחל לאחרונה ולא היה קיים תמיד. לכן, חשוב להבין ולבדוק מהיכן נובע הקושי שלו. התקפי בכי נובעים ממצוקה וקושי שהילד אינו יכול לבטא במילים, כמונו, המבוגרים. למעשה, הכי חשוב לבדוק את ההתייחסות והתגובות שלכם לבכי.
התעלמות אינה נכונה וגם התייחסות מרובה (כמו הסברים חוזרים ונשנים או כעס) רק מעצימים את התסכול ויוצרים תשומת לב מיותרת והתעסקות בהתקף זעם ולא בשינוי ההתנהגותי.
בגילאים הללו ילדים אינם זקוקים לטיפול ! הם רק ילדים.
שינוי בהתייחסות שלנו ההורים, ישנה את התגובה האוטומטית שלו לבכי.
חשוב לשים לב, אם בגן הכול בסדר- אז הילד בסדר! זו רק ההתנהלות מולו שצריכה להשתנות.
הורים שמגיעים לייעוץ והדרכה הורית לומדים כיצד למנף את ההתנהגות של הילד בזמן “רגיל” על מנת שיוכל לצאת ממקום התסכול והזעם גם במצבים שקשה לו.
