הורים שואלים – היועצת רחל לוי עונה
“אני מגיעה לפרק ההורות בחיי עם היסטוריה משפחתית קשה. אמא שלי הושמה במוסד בתור ילדה, לאחר שאימה נטשה אותה, והאבא התחתן מחדש ועשה ילדה נוספת. אני גדלתי בקיבוץ, שם גודלנו במסגרת של לינה משותפת, וכשהמסגרת הזו התפרקה פתאום היינו שמונה אחים בבית (!) שלא ממש מכירים אחד את השני, עם הורים שלא ממש יודעים מה לעשות עם כל החבילה הזו. אני ממש מפחדת להיות אמא. כבר עכשיו שמתי לב שכאשר בן הזוג שלי מפנק את הכלבה שלו במנת אוכל שאהובה עליה (אוכל של אנשים שאצלי בבית לא היה מעולם) אני מרגישה קנאה עזה.
אני מפחדת שאני אחזור על ההיסטוריה הזו של הזנחת הילדים, מפחדת שלא אדע מה עושים איתם. מעולם לא ישנתי עם ההורים שלי, לא בכיתי להם בלילה, והם לא באו אליי. ההורים שלי לא הגישו לי ארוחות אף פעם, למעט ארוחות ערב של יום שישי, אז אני לא מכירה על בשרי דברים כל כך בסיסיים במשפחה. איך מתמודדים עם זה? מה אני יכולה לעשות כדי למנוע מצבים קשים עם הילדים שלי? אפשר ללמוד להיות “אמא”?”
רחל לוי עונה על חששות ופחדים בדרך להפוך להורים
ההורות מביאה עמה שלל פחדים, מגוון רגשות מורכבים וקיצוניים (שלא הכרנו בעבר), חששות ודילמות לא פשוטות. העבר פוגש את ההווה ומנגד מתחילה הדאגה לעבר העתיד. “מה יהיה?” זו שאלה שכל הורה מתחבט בה מהרגע הראשון ולא תמיד ניתן מענה לפחדים הללו.
להיות הורים אינו דבר קל גם למי שחווה ילדות נפלאה ונהדרת. החששות מובנים ודווקא מהמקומות בהן חווית הילדות הייתה קשה ניתן ליצור הורות אחרת, כלומר הורות שעושה הכל כדי שהעבר לא יהיה חלק מעתיד הילדים שבדרך.
מניסיוני, הורות צריך ללמוד. אף אחד לא מלמד אותנו להיות הורים ובטח שאין מה להשוות בין ההורות “של פעם” להורות של היום שבה הילדים הרבה יותר מודעים, דורשים, יודעים לעמוד על שלהם וכמובן חשופים מאוד לכל מה שקורה סביבם. השיח ההורי השתנה מאוד עם השנים (בעבר להורה היה מותר להכות את ילדיו, היום זוהי כבר עבירה על החוק) ולכן ידע הוא כוח. מודעות הורית נכונה לצורכי הילדים והבנת עולמם של הילדים עוזרת להורים להבין ולהתמודד טוב יותר ואף בקלות עם סוגיות הוריות שונות, פתרון קשיים ודילמות בגידול ילדים.
