הורים שואלים – היועצת רחל לוי עונה
לבתי הפרעת קשב וריכוז עם היפר אקטיביות. כואב לי מאוד שאין לה חברות .היא כול היום במחשב ורק בחדר שלה מבלי לצאת .היא לא מעוניינת ללכת לשיחות והיא נורא מרדנית ומציקה לנו, ההורים. אין לה גבולות בבית במיוחד לגבי והחוצפה שלה עוברת לפעמים כול גבול. לפעמים אין לי בעיה לסבול את ההתנהגות שלה ובלבד שיהיו לה חברות. מה אני יכולה לעשות ואיך ניתן לשפר את מצב היחסים החברתיים שלה?
רחל לוי מייעצת כיצד ניתן לטפל בבעיות חברתיות אצל המתבגר/ת?
עולים כאן כמה קשיים שמאוד אופייניים לגיל ההתבגרות וחשוב שההורים ידעו כיצד להגיב לכול סיטואציה וקושי ע”מ לא להקצין את המצב.
השלב הראשון הוא לבדוק ולהבין מדוע אין לה חברות? האם המצב הוא מבחירה שלה או שאף אחד לא רוצה להתחבר איתה? ישנם מתבגרים שבוחרים להיות לבד או לנהל קשרים חברתיים דרך המחשב ופחות להיפגש פנים מול פנים (זה נראה מוזר מאחר ובעבר מפגשים חברתיים היו רק בחוץ או בבית). עוד חשוב להבין כיצד היא בבית הספר? מה מצב רוחה? האם היחס שלה כלפי אמא שונה מזה לאבא או לאחים?
בשלב השני כדאי לבחון את התגובות שלכם להתנהלות שלה. פעמים רבות כאשר מלחיצים מידי או מנסים להכריח אותה להיפגש עם חברים נוצר ריחוק וסירוב גדולים יותר. עוד כדאי לבחון את התגובות לחוצפה ולמרדנות. ישנה סבירות גבוהה שכאשר תלמדו להגיב נכון כך התוקפנות והחוצפה יפחתו. הכוונה כמובן ליכולת להציב גבולות ברורים באשר להתנהלות בבית. מרדנות אופיינית לגיל ההתבגרות והשאלה היא איך אנו מגיבים למרד, מה אנחנו אומרים וכיצד עוזרים לה ולא נלחמים או נאבקים נגדה.
בגיל הזה ילדים אינם צריכים ללכת לשיחות (יהיה להם מספיק זמן אחרי גיל 18), חשוב שההורים ילכו לייעוץ ע”מ לקבל כלים נכונים לעזור לילדים. כלים כמו שיפור הדימוי והביטחון העצמי, הצבת גבולות, הקשבה נכונה, פתרון בעיות הקשורות לגיל ההתבגרות ועוד פותרים גם את הבעיות החברתיות בבית הספר.
