הורים שואלים- היועצת רחל לוי עונה
בתי בת שנתיים וחודשיים, תמיד התפתחה טוב בלי שום עיקובים אבל יש לה בעיה אחת- היא מפחדת מהרבה דברים- מהכול. מאוטובוס, מאנשים שנכנסים אלינו לדירה, אפילו משואב אבק היא מתחילה לבכות. אני כבר לא יודעת מה לעשות. אנחנו לא יכולים אפילו להזמין קרובים שלנו לבית לבקר כי יהיה בכי והיא לא תפסיק. מה לעשות? איך לטפל בזה?
היא גם כל כך מתביישת גם שהיא לא רוצה להוריד חיתול- אז אנחנו לא התחלנו אפילו בגמילה מחיתולים. אני מודאגת מאוד ואני אפילו כבר מפחדת שיש לילדה משהו…
רחל לוי מייעצת להורים – כיצד מתמודדים כשהילדים פוחדים?
פחד הינו חלק חשוב מאוד בצמיחה ובהתפתחות שלנו כבני אדם. פחד הוא אחד מהרגשות המניעים אותנו ואין אדם שלא פוחד. המצב היה מדאיג יותר אילולי לילדים לא היה פחד.
כל גיל מלווה בפחדים וחששות:
גיל 1-2 קיים פחד נטישה, פחד מזרים
גיל 3-4 פחד מחושך, מכשפות
גיל 5-6 פחד ממוות וכולי..
הדבר החשוב ביותר הוא ללמד ילדים להתמודד עם הפחד ולא להירתע ממנו או להפסיק לתפקד בגלל הפחד.
סביר להניח שאם את “מודאגת מאוד” הדאגה הזו עוברת אל הילדה ואף הולכת ומקצינה.
היא עדיין קטנה ולכן כל דבר חדש שהיא נתקלת בו, כמו רעש חזק של אוטובוס, אנשים חדשים שנכנסים הביתה ובוודאי שואב אבקש מרעיש, מפחיד אותה וגורם לה לבכי. לגיטימי מאוד ומובן.
מה עושים?
מאוד חשוב להבין ולהכיל את הפחד אבל מנגד לא להיכנע לו.
מותר לבכות ולפחד (גם אנחנו מפחדים מ…ג’וקים, למשל), אבל חשוב להזמין חברים וקרובים לבקר ולאפשר לה ללמוד ולהתמודד ולאט לאט להתרגל ולהתגבר על הפחד. אם היא פוחדת מרעש של אוטובוס או שואב אבק מומלץ להרגיע, אבל לא להימנע מלצאת מהבית או לנקות עם השואב. חשוב לחשוף אותה בהדרגה לרעש ולהראות לה שה”שד” אינו נורא כל-כך.
לעניין הגמילה- אני לא חושבת שיש קשר לבושה, היא עדיין קטנה מכדי להתבייש, היא פשוט עדיין לא בשלה נפשית כדי להיגמל. תנו לה עוד קצת זמן. והרבה סבלנות וסובלנות.
לסיכום: שינוי בהתייחסות ובתגובות שלכם אל הפחדים שלה, ילמדו אותה להתגבר ולהתמודד עם הפחדים.
