מה הורים רוצים בסה”כ? שהילד יצליח בלימודים? שיכין שיעורים?
למה זה לא מצליח לנו? למה הילד נלחם ואינו מוכן ללמוד? מהיכן נוצרות הבעיות הלימודיות?
לפני משטפלים בבעיה כדאי לבדוק כמה דברים עיקריים שיכולים להקשות על הלמידה ועל התנהלות הילד:
רצוי למקד ולראות היכן הקושי הלימודי? האם בהכנת שיעורי בית?, במבחנים?, בציונים?, בללכת לבית הספר?
את מתארת קושי בריאותי שפגם ביכולת הלמידה. לפעמים השלמת החומר והניסיון לצמצם פערים יוצרים לחץ שיכול להוביל גם לוויתור וחוסר מוטיבציה. הוא פשוט לא עומד בלחץ!
מלחמות ומאבקי כוח (בינך לבין הילד), עונשים ואיומים בטלפונים לאב, לא רק שאינם עוזרים למוטיבציה שלו ללמוד אלא מדכאים וגורמים לתסכול ומרד. בנוסף, לא בטוח שהוא (!) מבין ש”הוא לא חייב להביא 100 ושגם 70 זה גם מספק”. כיצד אתם מגיבים לציונים שלו? האם אתם מבקרים את יכולת הלמידה שלו (“היית יכול להביא לציון טוב יותר אילו היית לומד”)? אם הוא חש שהציפיות ממנו גבוהות מידי הוא מראש נכנע ולא רוצה ללמוד.
כדאי לקחת בחשבון את מאפייני הגיל- שינויים רגשיים, פיזיים, הורמונליים, חברתיים, שינויים במצבי רוח ולא תמיד המצב בשליטתם. מומלץ ללמוד כלים להתנהלות הורית נכונה ולשיפור הביטחון והדימוי העצמי שלו. עוד כדאי, לדעת להציב גבולות ולהגיע להסכמים ידועים וברורים מראש, באשר ללמידה והכנת שיעור הבית.
ולסיום, רצוי להעביר את האחריות על הכנת שיעורי הבית אליו. פחות לחץ, ביקורת, עונשים ומלחמות ויותר עידוד, גבולות, תמיכה, עזרה והקשבה.