בתי בת 4 וחודשיים. היא נכנסה השנה לגן חדש, עירוני, ובמקביל נולד לה אח לפני 5 חודשים וסבתא שלה נפטרה בנובמבר. היא חזרה להרטיב בלילה וזה עדיין לא עבר, אבל אנחנו סבלניים. הסיבה שאני כותבת עכשיו היא שהגננת הזמינה אותנו לשיחה ושטחה בפנינו תמונה עגומה על ילדה “בעלת יכולות גבוהות מאוד, אבל בעלת קושי בהתמודדות עם תסכולים, קושי ביצירת קשר תקין עם חברים, קושי בקבלת מרות, קושי בריסון דחפים, מרביצה לחבריה, רוצה להנהיג כל הזמן. אוהבת להיות בחברת ילדים אך מתקשה ליצור קשרים לאורך זמן כיוון שמתקשה לוותר או לתת זכות לאחרים להנחות או להוביל, מתקשה מאוד בפתרון קונפליקטים וזקוקה להרבה תיווך של מבוגר על מנת לגשר עם חברים.” לפני כשבועיים היא התחילה איתה תכנית בניסיון לעזור לה ו”להוציא את הילד הרע מתוכה” לדבריה. קנינו מחברת ובכל פעם שבתי מצליחה להתגבר על הקושי ולהתנהג כפי שהגננת מצפה היא מקבלת מדבקה. אנחנו מסתכלים יחד במחברת בסוף היום ולאחר צבירה של מדבקות כמה ימים נותנים לה פרס. לטענת הגננת השיטה לא כל כך עובדת. מכיוון שאין לביתנו עדיין יד דומיננטית (למרות שהיא משתמשת קצת יותר בשמאל) הגננת הציעה לנו לפנות לריפוי בעיסוק. וחוץ מזה היא רוצה שנמלא את שאלון ההפניה לוועדות שילוב/השמה של האגף לחינוך קדם יסודי כדי לקבל משם יעוץ ואולי אף לפנות לעזרה פרטית בעיצוב התנהגותי. קצת עובדות ושאלות:
1. הבת שלי היא אחת מהילדים הכי חברותיים שיש, אין לה שום עכבות, היא אכן מנהיגה וסוחפת (היא גם ג’ינג’ית) ונכון שלעיתים כשדברים לא הולכים כפי שהיא רוצה היא מתפרצת. היא בוגרת ופקחית מאוד ואנחנו עושים הכל כדי להציב לה גבולות ברורים כל הזמן. אני לא מרגישה שההתנהגות שלה כל כך חריגה לגילה. יש לה המון חברים, אנחנו מוזמנים לילדים אחה”צ וכשאני בסביבה וצופה אני רואה ילדה מקסימה, מאושרת ומצחיקה. האם יכול להיות שבגן היא ילדה אחרת לגמרי?
2. אמנם הגננת מציגה את המדבקות במחברת כפרסים על השתדלות, אבל עצם השימוש במחברת כבר מתייג אותה כילדה שונה לא? כל פעם שאני לוקחת אותה מהגן רצים אליי ילדים ואומרים לי ש”היא השתדלה היום” או לחלופין “היא הרביצה לי היום”. עצם הפיכת המחברת לדבר פומבי נראה לי הצהרה של הגננת שהיא לא מצליחה להשתלט.
3. לטענת הגננת השאלון הזה והועדה הם דיסקרטיים, אך לפי מה שנאמר לי מסביב, זה אומר שנפתח לילדה תיק והיא תגיע לכיתה א’ מתויגת כבעייתית. מה נכון?
4. אני מודעת לחשיבות במתן כלים לפתרון קונפליקטים אבל האם ההתקפה הזו ושליחתנו לכל החזיתות: ריפוי בעיסוק + תרפיה באמנות כלשהי + עיצוב התנהגותי זה לא קצת מוגזם בשלב הזה? אם לא, מי אנשי המקצוע המתאימים לטיפול בבעיה?”
ווואווו,
כמה דברים והתעסקויות צריכה לעבור ילדה בגיל צעיר כל-כך. מישהו שם לב שהיא רק בת 4?? כמה עצוב. בסה”כ בת 4 וכבר צריך “להוציא את הילד הרע מתוכה”??
אין ספק שכל השינויים שהיא חוותה לאחרונה גרמו לה למצוקה ולקושי מאוד גדולים וזה לחלוטין בא לידי ביטוי בהתנהגות של הילדה. שינוי מהותי ויסודי בהתנהלות ההורית ובהתנהלות ותגובות הגננת יעזרו לילדה להתנהג אחרת לחלוטין.
את מתארת ילדה מאוד שונה בגן מאשר בבית, מה שמעיד על כך שלילדה אין בעיה , אלא הבעיה היא בהתנהלות מולה. לפני שעושים לה אבחונים, בדיקות ומבחנים מומלץ לקבל הדרכה הורית מקצועית על מנת לקבל את כל הכלים הנכונים להחזרת הדימוי והביטחון העצמי שכל כך חסרים לילדה. חשוב לא לערב את הילדה, היא רק בת 4 וההורים הם היחידים שיכולים לתת לה את המענה הנכון לכל קושי.
תשובות לכל השאלות הרציניות והמהותיות שנשאלו כאן מומלץ שינתנו בהדרכה וייעוץ מקצועיים על מנת שניתן יהיה לפתור את הקושי בהקדם האפשרי.
