כיצד גורמים לילד להקשיב? או אולי יותר נכון להבין מדוע הילד לא מקשיב להורים?
ע”פ מה שאת מתארת, בנך הגדול עובר כמה משברים. האחד זהו “גיל ההתבגרות של הקטנטנים” (גיל ה”לא-לא”), בגיל הזה הילד מגלה שיש לו הרבה יותר יכולות מבעבר (כשהיה תינוק חסר אונים) וכעת הוא רוצה לגלות דברים ולנסות הכל ע”פ יכולותיו ורצונותיו. כאן חשוב שלהורים תהיה מודעות וידע כיצד להגיב לכל התפרצות וכעס של הילד בכדי למנוע הקצנה של ההתנהגות. כדאי לבדוק האם אתם נלחצים בכל פעם שהוא בוכה, מתעצבן ולא מקשיב? האם אתם מוצאים עצמכם כועסים רוב הזמן שאתם אתו? סביר להניח ששינוי בתגובות שלכם כלפיו, ישנו את הדרך שבה הוא מתנהג.
הקושי השני הוא בואו של אח חדש שקצת “תפס” את מקומו במשפחה. תשומת הלב אינה מופנית אליו כפי שהיה בעבר והשינוי ה”קטן” הזה יוצר מהפך בהתנהגות הילד. שימי לב, בגן הוא מתנהג אחרת מפני ששם הוא יודע מה מצופה ממנו, הגבולות ברורים ולא חלו שינויים בהתנהלות הגן.
מה שחשוב להבין הוא שהילד זקוק לעזרה. ילד לא יודע להסביר מה קשה לו ומה מטריד אותו, הילד צועק ומשתולל מתוך רצון לקבל תשומת לב והתייחסות- גם עם היא שלילית!!!
כאמור, איך יודעים שקשה לילד בבית?
פשוט, בגן הוא מתנהג בסדר גמור. כלומר, הילד מפנים ומקבל את כל החוקים והמסגרת בגן, אבל בבית קשה לו – ולכן הוא מתמרד. כדי שהילד יהיה פחות עצבני ופחות תוקפני חשוב להיות פחות תוקפניים כלפיו. כמה שפחות לכעוס על דברים “רעים” ולהשתדל להתייחס יותר להתנהגויות חיוביות.
ייעוץ והכוונה הורית נותנים להורים כלים נכונים להתמודדות והצבת גבולות בבית.
