הורים שואלים – היועצת רחל לוי עונה.
הבן שלי בן הארבע “איבד את הצפון” בשבוע האחרון. הוא משתולל, מתפרע, נושך, מרביץ, זורק דברים ומקלל. כול זה מופנה אלינו ההורים. אין לנו ילדים נוספים ולא התרחש שום מאורע מיוחד בבית. כול הניסיונות שלנו לטפל בנושא לא עוזרים. מנענו ממנו דברים שרצה, לא הלכנו למקומות שביקש, שמנו אותו בחדר שלו כדי שיירגע, הסברנו שאנחנו לא מוכנים לקבל התנהגות כזו, אך ללא הועיל . לפני יומיים הוא השתולל על המיטה שלנו וביקשתי ממנו להפסיק. אחרי 3 פעמים שביקשתי בצורה יפה והוא לא הפסיק איימתי שלא נלך לגינה ולאכול גלידה, דבר שהוא מאוד אוהב (ואכן לא הלכנו באותו היום) אך גם זה לא הועיל. הוא התחיל להרביץ לי ולומר “זה מגיע לך כי את לא לוקחת אותי לגינה”. כעסתי עליו מאוד, אמרתי לו שכנראה הוא לא יכול להיות כרגע עם אנשים אחרים וביקשתי שילך לחדר שלו ושיצא רק כשאומר לו. כמובן שזו הייתה תחילתה של מלחמה שנייה. הוא כמובן לא הלך לחדר ונאלצתי לקחתי אותו בכוח, סגרתי את הדלת ואחרי 3 שניות הוא יצא שוב. כמובן שזה הפך למאבק ולכל אורך הדרך הוא סרב וטען “לא רוצה” כולל בעיטות עד שאיבדתי את העשתונות לחלוטין ונתתי לו מכה בטוסיק (לא חזקה L). הוא התחיל לבכות, נכנס לחדר ורק אז נרגע. אני יודעת שלא הייתי צריכה להרביץ לו וזה מציק לי מאוד. אבל מה לעשות? נראה לי שכלום לא עוזר.
היועצת רחל לוי עונה על מאבקי כוח של ילדים שנגרמים כתוצאה מחוסר שליטה של ההורים.
בהתנהלות מול ילדים השאלה אינה מה עושים כאשר הילד אלים אלא למה הילד מגיב באלימות? הבנת התנהגות הילד ובמקביל התנהלות ותגובות נכונות של ההורים לאלימות יגרמו ילד להפסיק. ילדים אינם נולדים אלימים. זוהי ה”שפה” שלהם כאשר ההורים אינם מגיבים נכון להתנהלות מולם.
חשוב להחליט על דרך התנהלות אחת ולהתמיד בה לאורך זמן. ניסיונות רבים ומגוונים יוצרים אצל הילד תחושה של חוסר אונים וחוסר שליטה הורית. אם ישנם פעמים בהם אנו כועסים על ההתנהגות האלימה ופעמים שבה אנו מבליגים, הילדים ממשיכים באלימות ואף מחריפים את ההתנהגות לאורך זמן.
מומלץ להיות עיקביים ולהשתדל לדבר פחות ולעשות יותר! לא לבקש מהילד כמה פעמים “להפסיק לקפוץ על המיטה” אלא פעם אחת בלבד. בפעם השנייה להקפיד בעקביות, באסרטיביות וללא מילים להוריד אותו משם.
עונשים אינם יעילים וכן גם איומים. הם רק מלמדים את הילד להעניש, בדיוק כפי שהגיב כאן הילד לאימו (במלחמה).
לסיכום: איבוד עשתונות מלמד את הילד שבידיו הכוח לגרום לנו לכעס ולאובדן שליטה.
אם המצב מחריף וישנם מאבקי כוח בלתי פוסקים, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי ולקבל כלים להתמודדות.
