הורים שואלים – היועצת רחל לוי עונה
קורה מידי פעם שילדיי מגיעים עם פרצוף חמוץ, כועס או עצבני. אני מתערבת ושואלת בעדינות אם יש משהו שאני יכולה לעשות בכדי להעביר את הכעס ומבקשת מילדיי שיספרו לי וישתפו אותי מדוע הם כועסים ועל מי ומנסה להוביל אותם לפיתרון. אני תמיד אומרת להם שאמא פה וגם אבא, ואנחנו אוהבים אותם מאוד וכל בעיה שתצוף אמא ואבא יהיו שם בשבילם ויעזרו להם. אני מרגישה את ילדיי ויודעת ורואה מתי הם במצב רוח טוב או רע, הם למדו לשתף בעידודי ותמיד אני מסבירה להם לא לשמור דברים “כואבים” בבטן. תמיד לדבר ואני תמיד אהיה מוכנה להקשיב.
מיקרה שקרה לאחרונה עם ביתי: הגננת שלה בהריון מתקדם ולכן היא נעדרת הרבה ובמקומה ישנה גננת מחליפה. התנהגותה של ביתי השתנתה לחלוטין, היא מגיעה מצוברחת הביתה, עצבנית ושקטה. היא מספרת שיש גננת חדשה ושהיא לא אוהבת אותה ובגללה היא לא רוצה ללכת לגן. בשיחה גלויה מלב אל לב שאלתי אותה האם אני יכולה לעזור במשהו ולפתע היא התפרצה בבכי וסיפרה שהגננת המחליפה רעה אל הילדים ומדברת אליהם לא יפה ומשפילה אותם וצועקת. חיבקתי אותה ואמרתי לה שאני מאמינה לה ושלא תדאג כי יותר היא לא תיראה את הגננת הזאת. הלכתי לגן, דיברתי עם הגננת , כינסנו את כל ילדי הגן ואת פסיכולוגית ואימתנו עם ילדי הגן שאכן הגננת נוהגת כך בילדים. עוד באותו היום הילדים לא ראו יותר את הגננת הזאת. על ההורים לתת לילדים הרגשה שיש במי לבטוח, וכשכואב בלב יש למי לפנות. אנחנו ההורים ותמיד שם בשבילם. האם ההתנהלות ההורית הזו יכולה לעזור לשינוי אופיו של הילד ולתת לו ביטחון ודימוי עצמי גבוה יותר?
רחל לוי עונה על עיצוב ושינוי אופיו של הילד.
יישר כוח על היכולת לשבת עם הילדה, להקשיב לתחושותיה ולתת מענה נכון לסיטואציה שיכולה הייתה לשנות את כל ההתנהלות הבריאה של הילדים בגן ולהפוך לפגיעה קשה בדימוי ובביטחון שלהם לאורך זמן. לרוב, הורים אינם מקשיבים לילדים אלא שומעים אותם וההבדל מהותי. בהקשבה אנו יכולים להבין בדיוק את תחושות הילד ולקלוט במיידי את המצוקה והשינוי שחל בהתנהגות. במקרים רבים הורים היו מנסים לשכנע את הילד ש”זה יעבור” וכל מה שצריך זה להתרגל לגננת החדשה.
ככלל, אם נראה לכם שהילד או הילדה שלכם עקשנים במיוחד, ביישנים באופן חריג, תחרותיים, עצלנים, שקרנים, מפונקים, חצופים ושאר תכונות שיכולות לעצבן הורים (לא פעם), נסו לבדוק למה (!?) הילד עושה זאת*. לכל התנהלות, התנהגות ושינוי אצל הילד יש סיבה. זה לא בהכרח שזהו ה”אופי” של הילד.
תכונות אופי אינן תכונות מולדות אלא נלמדות ! הן נלמדות מהאווירה בבית, מתגובות ההורים, מחיקוי, מרצון לקבל התייחסות ותשומת לב, ממצוקה ועוד.
למעשה – אין ילד עקשן – יש ילד שלומד להתעקש כי מתעקשים איתו.
אין ילד שקרן – יש ילד שפוחד לומר את האמת (או אולי מרוויח תשומת לב מהשקר) .
אין ילד ביישן, עצלן, תחרותי, מפונק וכולי אלא לכול התנהגות יש סיבה !
האם ניתן לשנות את אופיו של הילד?
לחלוטין כן !
שינוי (קטן) בתגובות, במילים, בהתייחסות . בהתנהגות ואפילו במבט שלנו, ההורים, מחוללים שינויים גדולים בהתנהגות הילדים ובאופיים.
*כל תכונה בנפרד, לא כל התכונות יחד בילד אחד.