הורים שואלים – היועצת רחל לוי עונה
בני בן 12 חכם ובוגר לגילו, מאוד ציני אבל רגיש ברמות גבוהות. בבית אנו עוברים תקופה קשה שכוללת משבר עם הבכור ( 19) בעקבות חרדות ומשבר בצבא. הבית השקט והרגוע הפך לגיהינום. הפכנו להורים לחוצים, חסרי שקט ועצובים מאוד. אני אמנם משתדלת לעבוד על עצמי אבל בני הצעיר מרגיש היטב את הקושי בבית. הוא נוטה לבכות הרבה, לכעוס על אחיו שבגללו החיים השתנו בבית וכדומה. מה שהכי מטריד אותי זה הפחדים שיש לו. כאשר הוא רואה או שומע בטלוויזיה חדשות, הוא הופך למודאג ופתאום כל דבר קטן מתחיל להטריד אותו וגורם לו לחוסר מנוחה. לשמחתי, הוא משתף אותי ואני מרגיעה אותו ועושה לו “סדר”. לאחרונה דברו בטלוויזיה על סקס וגם בכיתה הנושא מדובר ללא הפסקה, מה שיוצר אצלו מחשבות ואפילו גירויי מה שלבסוף מייסר אותו מאוד ורק על עצם המחשבה בעניין. אני מרגישה שיותר ויותר תופעות בנושא מיניות נשאלות בתקופה זו. האם זה נורמלי? אני אמא פתוחה וליבראלית אולם היכן עובר הגבול ? האם יש מקום לחשוש ממחשבות אובססיביות? אגב, הדימוי העצמי שלו נמוך מאוד למרות שהוא אהוב בבית וחברים מעוניינים בחברתו אך הוא דוחה אותם.
רחל לוי מייעצת לגבי ההתייחסות לשאלות הילדים בנושאי מיניות ויחסים בין המינים
אין ספק שיש השפעה להתנהגות הילדים, במיוחד עם הבית הפך מרגוע ל”גיהינום”.
כדאי לעשות הפרדה ולנסות להבין באילו מקומות קיימת אובססיה ובאילו מקומות קיים קושי אמיתי שמגיע מתוך המצוקה שבה נמצאת המשפחה. הנטייה של הילד לבכות הרבה, לכעוס ולתפקד באופן שאינו רגיל ונורמטיבי מעידה על מצוקה גדולה המצריכה התייחסות. כדאי לבדוק כיצד אתם מגיבים לבכי ולכעסים שלו. מה אתם אומרים לו? באיזו תדירות זה קורה? האם חל שינוי בתפקוד בבית הספר או בציונים שלו? סביר להניח ששינוי בהתייחסות שלכם אליו ולבכי יעזרו לו להתגבר בצורה קלה יותר על המשבר בבית.
חשוב שהילד משתף ומתייעץ גם בנושאים הכי רגישים ואינטימיים. לרוב, ילדים אינם משתפים את הוריהם ולמעשה “לומדים” על ההתנהלות המינית ממקורות חיצוניים (חברים, אינטרנט) שלא תמיד כדאי לסמוך על האינפורמציה הניתנת שם. במצב שכזה הילדים חשים בלבול ויתכן שזה מעלה הרבה מאוד שאלות, פחדים והתעסקות יתר סביב העניין. במצב שכזה לא ניתן לא ניתן לעשות “סדר בדברים” כפי שאת נוהגת לעשות לו בשאר המקומות בהם הוא משתף ומספר.
הוא בתחילתו של גיל ההתבגרות. מעבר לקשיים בבית הוא חווה שינויים רגשיים, נפשיים, הורמונאליים, חברתיים ואפילו מצבי רוח משתנים שלא תמיד ניתנים לשליטה. חשוב לדעת להתנהל מולו בצורה נכונה, לעבוד על הדימוי והביטחון העצמי שלו ולבדוק מדוע הוא דוחה את חברתם של חבריו. ייעוץ והדרכה הורית יכולים לשפר את המצב ולתת את כל הכלים הנכונים לפתרון הבעיה.
