הורים שואלים – היועצת רחל לוי עונה
הגדולה בת 3 וחצי והקטנה בת שנתיים היום. הבכורה גמולה כבר המון זמן והקושי הוא עם הקטנה. עם הגדולה הגמילה הייתה ממש מהסרטים: יום אחד היא ביקשה בלי טיטול, פספסה פעם או פעמיים וזהו!
הקטנה גם ביקשה בלי טיטול ומאוד שמחתי שזה בא ממנה, אבל היא לא לוקחת את השירותים כאופציה. בימים הראשונים היא עשתה בכל מקום ואפילו לא שמה לב לזה. בלילה שמתי לה “תחתוני גמילת לילה” אבל היא רחוקה מלהיגמל. אני לא כועסת כשהיא מפספסת אלא לוקחת, מקלחת ומחליפה תחתונים. כמו כן, אני מחזקת אותה שהיא בוגרת ובלי טיטולים. ביומיים האחרונים היא באה אליי ואומרת לי שהיא עשתה פיפי (או קקי) אבל היא עדין לא מוכנה לעשות בשירותים.
אחרי רוב הפעמים שאני חושבת שהיא עשתה מעט או לא מספיק אני מציעה לה לשבת על האסלה ולהמשיך. היא יושבת אבל לא עושה כלום. הגדולה מאוד עוזרת לי ומשמשת לה דוגמא בכל פעם שהיא בשירותים. אני עושה סימפוזיון בשביל הקטנה. אבל לא משווה!! אני משבחת את הגדולה על כך שהיא בוגרת ועושה בשירותים. האם העובדה שהיא מכירה בכך שהיא עשתה פעם אחת בשירותים זו התקדמות? מה אני יכולה לעשות כדי לקדם אותה לעבר ההבנה שצריך לעשות בשירותים? מאוד מפריע לי ולבעלי שאנחנו צריכים להיות בקרבת הבית וזה מאוד מגביל אותנו, אי אפשר ללכת לקניות להרבה זמן או סתם להעביר יום שלם בחוץ. אני מאוד משתדלת להיות “האימא הטובה” ולכל מקום לוקחת מגבות ותחתונים ובגדים להחלפה ולא עושה מזה עניין כי אני יודעת שזה עובר וככה זה כולם. האם אני מפספסת משהו?
רחל לוי מייעצת האם ניתן וצריך להשוות בין אחים (גם אם נראה שלא באמת מתכוונים)?
אומנם את מציינת כי אינך משווה בין הבנות אך ההתייחסות אליהן ולדרך שבה כל אחת מתנהלת היא דרך השוואות שלא לומר גם ציפיות. אין קשר בין הילדה הגדולה לקטנה – לא בגמילה ולא בשום התנהלות אחרת. הן שונות זו מזו – וטוב שכך. לכל אחת צריך להתנהל ולהגיב אחרת, בהתאם לצרכים ולהתקדמות המנטאלית, רגשית, שכלית וגופנית של כל אחת מהן ובנפרד. אומנם היא זו בקשה להיות בלי טיטול וזה אכן בא ממנה (כמו אצל הבכורה) אולם לא בטוח שהיא עדיין בשלה לכך. כדאי לבדוק ולשקול מחדש האם להמתין (קצת) מתהליך הגמילה ולנסות שוב באוד מספר שבועות. למעשה, אם השירותים “אינם אופציה בשבילה” וגם “היא עושה בכל מקום ולא שמה לב לזה” יתכן מאוד שהיא אינה בשלה עדיין להיגמל. סבלנות וסובלנות זה יגיע וגם במידה וזה לא יהיה “מהסרטים” כמו אחותה, בוודאי היא בדרכה תגמל.
חשוב שהאחות הגדולה עוזרת ומראה לה מה עושים ואיך, אולם לפעמים זו יכולה להיות דרך נהדרת של הקטנה לקבל תשומת לב והתייחסות אבל לא בהכרח הדרך נכונה להיגמל. במידה ואין כל התקדמות אלא ההפך, הגמילה יוצרת מצבים ה”משתקים” את ההתנהלות בבית מומלץ להרפות לחלוטין ולנסות שוב לאחר זמן מה.
אגב, אין קשר ואין משמעות לחיזוקים אם היא עדיין לא מוכנה נפשית להיגמל וגם אין קשר להיותך אמא “טובה” או “רעה”.
