הורים שואלים – היועצת רחל לוי עונה
אני נשואה +3 ילדים שהקטנה בת 17. ביני לבין בעלי היו בעבר (כשנתיים) לא מעט מריבות קולניות והיום היחסים (פחות או יותר תקינים) כלומר, אין מריבות קולניות ומלחמות קשות. אני מאוד רוצה להיות חברה של הבת שלי אבל זה לא מצליח. היא מתעצבנת ממני ולא נותנת לי להתקרב אליה רגשית וגופנית. הדבר מאוד מציק לי ואני מרגישה שאני צריכה להתחנן למגע או לכעוס כשהיא מסרבת להתייחס אליי. מה עושים?
רחל לוי מייעצת האם נכון להיות חברים של הילדים שלנו?
יש כאן התייחסות למריבות עם הבעל לפני כשנתיים. כדאי לבדוק האם וכיצד הילדים הושפעו מהמצב הזה בבית. סביר להניח שכן אבל האם המריבות כללו את הילדים או שהילדים היו מעורבים ומתערבים לצד מסוים? האם לפני המשבר הזוגי מצב היחסים בבית ועם המתבגרת בת ה-17 היו תקינים וטובים? איך היחסים בין הילדה לאביה ולאחיה במשפחה? האם הכעס והעצבים שלה מופנים רק אליך או שכך היא מתנהגת לכולם?
חשוב לבדוק את האינטראקציה המשפחתית כולה כדי להבין מדוע היא אינה נותנת (לך) “להתקרב אליה”. למשל: האם אתן נמצאות במאבקי כוח תמידיים? האם קיימת ביקורת סמויה או גלויה כלפיה כך שהיא מראש מגיבה ב”מתקפה”?? האם יש בבית תחושה של “מחנות” (הצד של אבא והצד של אמא) ועוד.
כדאי ומומלץ לא להיעלב מהילדים וגם לא להתחנן. היא מתבגרת שחווה הרבה מאוד שינויים רגשיים, נפשיים, גופניים, הורמונאליים, חברתיים וכולי ומכאן צריך ללמוד באיזו דרך נכונה יש להתנהל מולה כדי שתתקרב. לעתים, היכולת של ההורה להתקרב מבלי לכעוס או ללחוץ מלמדת את הילד/ה להרפות מהנוקשות ולהתקרב בקצב הנכון לו/ה.
ככלל הילדים זקוקים להורים ולא להורים-חברים. הגבולות חייבים להיות ברורים אחרת הילדים חווים בלבול וקושי. האם יתכן שאמא-חברה יכולה לצעוק ולהעניש? האם אבא-חבר יכול להגיד “לא” ולסרב לבקשות? האם בכלל אפשר לקבל סירוב מ”חברים” ואיך מגיבים לסירוב הזה – מפסיקים לדבר עם ההורים? מענישים אותם? לא עונים לדרישותיהם? במצב לא בריא שכזה נוצר חוסר אמון שלאורך זמן מקלקל יחסים בין ההורה לילד.
לסיכום: הילדים אינם זקוקים להורים-חברים. חברים יש הרבה והם גם משתנים ומתחלפים בהתאם לזמן ולמקום. הורים יש רק “אחד” (!) אותם לא ניתן להחליף לפי מצב רוח או התנהלות והם היחידים שיכולים וצריכים להקנות הגנה, ביטחון, אמון, יציבות ואחריות בכל מה שקורה בחיי הילדים. תאמינו לי, אף חבר לא רוצה אחריות כזו…
