עד כמה אתם מפחדים מהילדים שלכם? כמה פעמים אתם מוצאים את עצמכם חסרי אונים אל מול אמירות קשות וקיצוניות של הילד ולא יודעים כיצד להגיב? איך אתם מתמודדים עם איומים בלתי פוסקים מצד הילד ותחושה של “הליכה על גחלים” בבית, רק כדי לשמור על “שקט” ושחלילה הילד לא יתעצבן?
ס. אם מודאגת משתפת בפחדיה: “בני בן 6 בכיתה א’, ילד חברותי, חכם, עוזר המון בבית ונחשב לילד טוב. לאחרונה אנחנו שומעים הרבה את המשפטים: “אני רוצה למות”, “הלוואי ולא היו לי הורים” וכדומה. המשפטים האלו נאמרים כשאנחנו לא מספקים את רצונותיו כמו: דרישה שילך לישון בזמן או לתת את המחשב לאחיו שגם רוצה (הוא צריך ללמוד להתחלק, לא?) ועוד. ניסינו לבדוק מה לא בסדר אבל מסתבר שבבית הספר המצב הפוך לחלוטין. יש לנו קוים אדומים שעליהם אנחנו לא מוכנים לוותר ובסה”כ חשובים לנו החינוך והגבולות. קשה לנו ואנחנו לא מסוגלים לשמוע את המשפטים הללו. עונשים לא עוזרים והוא חוזר לאיומים הללו בקלות ובעקביות. יש דרך לפתור את המצב?”
לפני שעוסקים בפתרונות – האם אתם חוששים ומאמינים שדבריו נאמרים ברצינות ושהוא מתכוון לאיומים הללו? כלומר, האם הוא באמת “רוצה למות”? ישנם הרבה מאוד סימנים נלווים להתנהגות הזו כגון: דיכאון, חוסר תפקוד, חוסר מוטיבציה, בכי בלתי נשלט, מצבי רוח משתנים ועוד. במצב זה חשוב לפנות במיידית וללא דיחוי לקבלת עזרה מקצועית !!!
במידה ולא זה המצב, כלומר אינכם חוששים לשלומו עקב האיומים, חשוב להבין מדוע הילד מתנהג כך ומאיים. האם מתארת ילד חברותי, חכם שאוהב לעזור, “ילד באמת טוב” וגם בבית הספר הכול תקין ואין קושי מסוים שעולה. מכאן יתכן שהוא למד שזו הדרך לקבל בבית התייחסות ותשומת לב.
חשוב לבדוק כיצד אתם מגיבים להתנהגויות הטובות ולעזרה בבית. האם אתם מעודדים על מעשים טובים, תומכים, שמחים וגאים בו על מעשיו, לעומת התגובות כאשר הוא מאיים – מסבירים ללא הרף, כועסים, שואלים שאלות, נעלבים או מענישים?
כשההורים לא נענים לדרישות הילד, סביר להניח שהילד יכעס. מותר לילד לכעוס. את הכעס הוא בוחר להביע במשפטים שדרכם הוא מצליח “להדליק” את התגובות שלכם ומכאן הדרך שלו להשיג הרבה יחס והתייחסות. שינוי בתגובות ובהתייחסות אליו ישנו את “ביטויי המצוקה” שהוא משדר.
עונשים אינם הדרך היעילה לפתור בעיות התנהגות מפני שזה יוצר יותר תסכול, כעס ורצון להעניש בחזרה – משפט כמו “הלוואי ולא היו לי הורים” הוא אמירת עונש שלו אליכם. חשוב לבדוק האם הציפיות כלפי הילד גבוהות מידי, האם תמיד מגוננים על האחים הקטנים ולכן תחושת השייכות שלו בבית מעורערת. המשפטים הללו הם הדרך (היחידה) של הילד לבדוק את מקומו במשפחה.
לסיכום: שינוי בהתנהלות ובתגובות ההורים מביא לשינוי האמירות וההתנהגות של הילדים.
