סביב גיל שנתיים חל שינוי גדול בהתנהגות הילדים, יש שקוראים לו גיל המרד או גיל ההתבגרות הקטן. לא פעם הילד ה”טוב” שהכרנו עד היום הופך לילד מרדן העושה ככול העולה על רוחו, לא מקשיב והתגובה היחידה שניתן לשמוע ממנו היא “לא רוצה”.
להורים רבים קושי רב בהתמודדות עם התנהגות הילד. מצד אחד ישנו רצון לפתח ולעצב את אישיות הילד להביע עמדה ו”לעמוד על דעותיו” ומנגד איך מציבים גבולות שבכול זאת הילד ילמד ויקשיב. החדשות הטובות הן שגיל שנתיים עובר ואפילו מהר. החדשות הפחות טובות הן שאם לא יודעים להגיב נכון ובזמן ההתנהגויות מקצינות ולא ניתן לתקנם גם כעבור זמן. שנים רבות של התנהלות לא נכונה מול הילד גורמת להורים לחשוב ולהסיק שזה “האופי של הילד” ושאין מה לעשות, אבל אופי אינו דבר מולד אלא נלמד וביכולתם של ההורים (בלבד) לעצב וללמד את הילד כיצד נכון וצריך להתנהל.
א. אמא לבן שנתיים שואלת: “מה עושים אם ילד חסר בטחון שהולך אחרי לכל מקום ורוצה רק על הידיים שלי, בנוסף הוא כבר חצי שנה עושה בעיות באוכל למרות שבגן הוא אוכל היטב וגם הוא מפחד להיכנס למקלחת שלא לדבר על חפיפה המלווה בצרחות איומות. הוא ילד סטרילי מאוד ולא נוגע בחול או בדשא. קשה לו ללכת יחף ואין סיכוי שהוא יגע בפלסטלינה. אני מבינה שגיל שנתיים הוא גיל “המרד הגדול” ושהוא בוחן אותנו בלי הפסקה אבל מה ניתן לעשות כדי לעזור לילד להתנהל אחרת?”
אכן לא פשוט אבל הכול שאלה של התנהלות נכונה והבנת עולמו של הילד. זה לא בהכרח שהילד חסר ביטחון (את זה צריך לבדוק גם בסיטואציות אחרות ביומיום), אלא כיצד ההורה מגיב לרצונות של הילד. אם בכול פעם שהילד רוצה ידיים הוא אכן מקבל אז מדוע שלא יבקש ויעשה זאת על בסיס קבוע? חשוב לבדוק האם חלו שינויים בבית או בגן שיוצרים קושי בהתמודדות היומיומית אך כאשר הילד אוכל היטב בגן (למשל) ובבית לא – משהו בהתנהלות בבית ובתגובות של ההורים שגוי ולא נכון. כאמור, ילד שבגן אוכל נהדר ורק “בבית עושה בעיות” מעידה על התייחסות “מיוחדת” בבית סביב עניין האוכל. במצב שכזה, שווה לבדוק עד כמה ההורים לוחצים, מה אומרים לילד ואיך מגיבים כאשר הוא אינו אוכל? כל ההתעסקות סביב האוכל, גורמת לילד לקבל תשומת לב עד כדי חוסר רצון לאכול.
באמבטיה, בהנחה שהמים לא קרים או חמים מידי ואין משהו שמציק או מפריע לילד, גם כאן, ההתעסקות היא סביב קבלת תשומת לב. להתקלח צריך ולכן חשוב להשקיע פחות בדיבורים, שכנועים ומשחקים ויותר במקלחת קצרה ועניינית – למרות הבכי. לאורך זמן, כאשר ההורים בטוחים בעצמם בלי כעס ועצבים, הילד לומד לאהוב להתקלח.
סטריליות נובעת לא פעם, מההורים. כדאי לבדוק מהיכן נובעת הסטריליות (יש ילדים רבים הרגישים למגע כמו חול, בגד וכו’) ובמקביל לנסות לשלב פעילויות משותפות המצריכות הליכה בחול ו”התלכלכות”.
לסיכום: גיל שנתיים הוא גיל חשוב להתפתחות ולעיצוב האישיות של הילד. התנהלות נכונה של ההורים ותגובות עקביות יגרמו לילד להתנגד פחות ולגדול נכון.
