בין כל החוויות והקשיים שאנו עוברים עם הילדים, אחד הקשים יותר הוא ההתמודדות עם בית הספר. הלימודים, השיעורים, המבחנים, התקשורת החברתית, השאיפות מהילדים והציפיות מרמת הציונים וההצלחה נותנים את אותותיהם על הלחץ וההתנהלות בתוך המשפחה. כמה מכם מרגישים קושי בהתנהלות מול הילדים סביב בית הספר והלימודים? עד כמה אתם מתעסקים בנושא בית הספר שהפך למרכז היחסים והתקשורת במשפחה? האם אתם מוצאים עצמכם שואלים ללא הרף “מה למדת היום?”, “יש מבחן?”, “הכנת שיעורים?”, “כמה מוטי קיבל במבחן?, “למה קיבלת במבחן רק 97 – יכולת להביא 100 אילו רק השתדלת קצת יותר”. האם גם אצלכם בבית השפה והתקשורת הפכה ל”שפת פקודות” כמו “תכין שיעורים!”, “תעתיק נכון!”, “תקרא ספר!”,”תתקן את השגיאות!”, “תכין מערכת!” ובמילה אחת – לחץ. המון לחץ.
נ. המודאגת שאלה: “יש לי שלושה בנים, הגדול (7.5) התחיל כיתה ב. הוא לא אוהב ללמוד ולא אוהב להכין שיעורים, כל קושי מייאש אותו והוא לא אוהב להתאמץ (שלא לומר עליו עצלן). מה שמעניין אותו זה טלוויזיה ומחשב. הוא מסוגל לצפות שעות רבות וזה הדבר הראשון שהוא עושה בחזרה מבית הספר. אני עובדת ולא נמצאת בבית כשהוא מגיע ולכן לא יכולה לעקוב. זה הגיע למצב שאני נלחמת איתו וסוגרת לו את המחשב והטלוויזיה אך זה אינו עוזר מפני שהוא יושב “רק” 10 דקות (!) ומסיים מבלי להתאמץ ולהשקיע. בנוסף כשאני בודקת את שיעורי הבית הוא כותב תשובות של כן/לא ועם הרבה טעויות. אני כועסת, מאוכזבת ומתוסכלת ולא יכולה שלא להראות את זה לילד. איך מתמודדים עם השיעורים?”
אכן לא קל..
מנקודת המבט שלנו ההורים, הכוונות תמיד טובות. אנו רוצים שהילד ילמד ויצליח אבל הדרך שלנו יכולה לקלקל. כשהשפה בבית היא שפת פקודות ומטלות ויש אווירת לחץ, חוסר אונים, כעס ותסכול הילדים מגיבים בהתאם. הם מתחמקים ומסרבים ללמוד ולהכין שיעורים.
מניסיון רב שנים בהוראה, אין ילד שלא אוהב ללמוד וגם אין ילד עצלן – יש ילד שקשה לו וצריך לבדוק למה?!
הקושי נובע מכמה סיבות כמו: קשיי למידה, ביקורת, ציפיות גבוהות, הערות חוזרות ונשנות אשר יוצרות תסכול, חוסר אונים, פחד, חוסר רצון להתמודד, ויתור מעשייה ואז
הטלוויזיה והמחשב הופכים להיות “מפלט” משיעורי הבית ובית הספר.
למעשה, ההתנהלות של ההורים אל מול בית הספר והכנת השיעורים יקבעו מה רמת ההישגים וההצלחה של הילדים. חשוב ללמד ילדים לאהוב ללמוד ולקחת אחריות.
החוכמה היא להתנהל נכון ובעקביות כמו: סדר יום קבוע שמקנה יציבות וביטחון, הטלת האחריות על הלימודים והשיעורים לילדים (כשאנחנו לוקחים את האחריות הזו על עצמנו, הילד מפסיק ללמוד ולשתף פעולה והופך לתלותי ולחסר אכפתיות.
לסיכום: בכול הנוגע ללימודים והכנת שיעורי בית מומלץ להיות יותר מעורבים ופחות מתערבים. ולפני שמגיבים בלחץ וכעס כדאי לבדוק האם יש לילד/ה קושי בבית הספר (חברתי, לימודי, משפחתי, בריאותי) שמקשה עליו להתנהל.
ייעוץ והדרכה הורית מלמדים את ההורים כלים נכונים לעזור לילדים ללמוד נכון.