קשה להורים להתמודד עם השקרים של ילדיהם. התחושה שהילד משקר יוצרת מאבקים וכעסים אבל כמו בכול דבר בהורות ויחסים חשוב להבין למה. למה הילד משקר לנו?
ישנם כמה סיבות לשקרים של ילדים, החל מפחד, ניסיון מתמיד לקבלת תשומת לב, ועד חיקוי ולמידה של ההורים. כן, גם אנחנו משקרים. תבדקו את עצמכם…
ע. אמא לארבע בנות בגילאי שנתיים עד 14 תיארה בפניי את הקושי איתו היא מתמודדת:
“קניתי 4 חטיפים לבנות ושמתי במקרר. לאחר זמן מה נעלמו 2 חטיפים מבלי שאף מהבנות תאכל. בנוסף גיליתי שפודרה לתינוקות שהייתה לי בארון הכביסה נשפכה על הרצפה וכרגיל אף אחת מהבנות לא עשתה זאת. הענשתי אותן. החלטתי שאני מרתקת אותן עד שאקבל תשובה לאן נעלמו חטיפי השוקולד ואיך התרוקנה הפודרה. כמובן שהדבר לא מצא חן בעיניהן. כאשר דיברתי עם כל אחת כולן השיבו בשלילה. לאחר שלושה ימי ריתוק ניגשה אלי ביתי בת ה-10 והודתה בפניי בשני המקרים גם יחד.
אני מרגישה שהאמון בביתי נעלם, ממש כמו בגידה. למה היא עשתה זאת, הרי היא יודעת שאיני מסרבת לבקשות שלה אלא להיפך אני מעודדת לבקש? למי הבאתי את החטיפים אם לא להן? למה לקחת בסתר?”.
תחושת התסכול של ע. מוצדקת. הרי יש את כל הסיבות הטובות לכך שהילדה אינה צריכה לשקר אבל, אצל הילדים המצב נראה ומתפרש אחרת לחלוטין.
יש משהו בהתנהלות ההורית ובתגובות שלנו שהילדים לומדים לפרש זאת בצורה אחרת ולכן הם עושים כרצונם. ילדים בוחרים לשקר מכיוון שזו דרכם “לומר”: “לא יחליטו עליי”, “לא יגידו לי לא כי אני אראה שמותר” וכו’. ברוב המקרים מדובר בדרך לקבל תשומת לב. בבתים שבהם קיימים הרבה איסורים, הגבלות, ציפיות גבוהות מידי ומשמעת חזקה, תמיד יהיה ילד/ה שיבדוק את הגבולות עד לקצה, ימתח “את החבל” וימרוד למרות ובמחיר של כעסים ועונשים. כאן חשוב יהיה להגדיר מחדש את הגבולות ולחדד את המסרים של מה מותר ומה אסור ולכל בני הבית.
אז מה עושים עם השקרים של הילדים?
ראשית, אם נבדוק את התנהגותה של הילדה, זה לא פשוט לבוא ולהודות.
זה מצריך הרבה אומץ ורק על זה צריך לבנות את האמון מחדש. החזרת האמון תלויה ויכולה להיעשות רק ע”י ההורים. הילדים אינם יכולים לעשות זאת.
חשוב לתת לילדים את התחושה שאנחנו סומכים עליהם (מהדברים הקטנים והפשוטים ביותר שהם עושים ביומיום) ורק ממקום כזה הילדים מתנהלים בדרך שבה מאמינים וסומכים עליהם.
שימו לב, עונשים וריתוקים אינם מועילים אלא ההפך, הם מלמדים את הילד להעניש בחזרה ולהמשיך לשקר. התגובה לשקרים צריכה להיות ממקום של הדברות והסכמות על דרך התנהלות חדשה. תבינו, הרבה יותר קל לילדים לשקר מאשר להתמודד עם הפחד.
הדבר החשוב ביותר בהתייחסות לשקרים של הילדים הוא להיזהר מ”להדביק” חותמת ותווית של “שקרן” על האישיות של הילד, לפעמים החותמת הזו נשארת לכול החיים ולא מועילה להתפתחות תקינה ולביטחון העצמי.
ככל שיש יותר התייחסות לחיוב ופחות התעסקות בשקרים וב”לספר את האמת”, כך הילד יפסיק לשקר.
