בכל יום צצות שיטות וטכניקות חדשות המנסות ללמד הורים ליצור שפה ודיאלוג עם התינוק החדש שהגיע למשפחה. הלוחשת לתינוקות היא אחת הטכניקות המוצאות להורים, אך האם השיטה מתאימה לכולם? האם השיטה עובדת? למי היא מתאימה? האם באמת ניתן “ללחוש לתינוקות”? ומה קורה כשלא מצליח? האם באמת ניתן לגדל תינוקות רגועים בעזרת טיפים ושיטות או שיש גם דרך אחרת? מישהו חשב פעם במקום הלוחשת לתינוקות ללחוש להורים? ולא, אני לא מדברת על “סופר נני” שלוחשת להורים בנוכחות הילדים אלא באופן שההורים ילמדו ויבינו מהם הצרכים שלהם אל מול רצונותיו וצרכיו של התינוק. הרבה יותר קל להתחבר ולדעת מהם הצרכים אותם התינוק “מבקש” מאיתנו וכיצד לעזור לו במיוחד כשיש הבנה למה אנחנו ההורים “רוצים” מהתינוק…
הורים רבים חשים תסכול כאשר שיטת הלוחשת לתינוקות לא מצליחה להם, בעיקר כאשר התינוק לא רגוע ולא ניתן “ללחוש לו” דבר. תחושת האכזבה והתסכול גדלים כאשר ההורים “מנסים הכול” אך הילד (שלא באשמתו) “בוחר אחרת”.
אין תינוק שמגיע עם הוראות הפעלה. לוקח זמן להכיר אותו ויותר מכך, לוקח זמן להכיר את עצמנו בתור הורים חדשים (גם אם זה הילד השני או השלישי). הלוחשת לתינוקות מלמדת טכניקות שיכולות לעזור להורים בהתנהלות מול התינוק אך האם זה עובד כשאנחנו כועסים, עייפים, מתוסכלים או כשהתינוק לא מגיב כמו ש”מצופה” ממנו? הורים רבים שואלים ורוצים לדעת מה נכון ומה לא נכון לגבי חינוך ילדים החל מבעיות שינה, בעיות אכילה, בעיות התנהגות ועד בעיות לימודיות וחברתיות אך למעשה אין דבר נכון או לא נכון בהורות ובחינוך ילדים (!) יש מה נכון לנו כהורים של התינוק שזה אתה נולד. לכל משפחה יש את סגנון החיים שלה, את האמונות, השפה והרצונות. כשההורה יודע מה הוא רוצה ואיך הרבה יותר קל לו להכיל זאת על התינוק שבמהרה לומד והופך לילד. אני כ”לוחשת” להורים שנים רבות מאמינה שידע הוא כוח ומתוך מודעות הורית לחינוך הילדים ניתן לגרום לכל ילד לגדול נכון גם בלי הלוחשת לתינוקות.
