הורים רבים המתקשים להתמודד עם בעיות המשמעת של ילדיהם מדווחים על קושי עצום ביכולת להעניש שכן לתחושתם העונשים אינם עוזרים אלא רק מגבירים את ההתנהגות הבעייתית של הילדים.
כדי לדעת כיצד להתמודד עם בעיות המשמעת של הילדים ניקח מקרה מהחיים:
אתם נוהגים ברכב ואתם מאוד ממהרים להגיע הביתה, במהלך הנסיעה החלטתם לעבור ברמזור אדום (בכל זאת, יש משחק כדורגל חשוב…). בתגובה, עצר אתכם שוטר שלל את רישיון הנהיגה שלכם ובנוסף הטיל קנס בגובה 1000 ₪. האם לדעתכם נענשתם?
בהמשך נדון בסוגיה הזו..
הורים רבים סבורים כי בעיות משמעת של ילדים ניתנות לרוב לפתרון ע”י ענישה, אך אם נבדוק מהי ההגדרה לעונש במילון אבן שושן נגלה כי זו – “פגיעה לרעה במישהו בשל מעשה רע שעשה”. נשמע נורא כשמדובר בילדים שלנו למרות ואפילו שקיימות בעיות התנהגות. האם המטרה בענישה היא לפגוע לרעה או לחנך להפסקת בעיות המשמעת?
לפגוע לרעה – בוודאי שלא, לחנך – אולי, אך לא תמיד עונש מצליח למנוע את בעיות המשמעת של הילדים.
כשמדובר בבעיות משמעת של ילדים, צריך לזכור שעונשים גורמים לקלקול היחסים ואינם מצליחים לתקן את בעיית ההתנהגות אלא ההפך, עונש מלמד את הילד להעניש אותנו , ההורים בחזרה ולהקצין את ההתנהגויות השלילית שגורמת לנו לכעס, תסכול ומאבקים קשים .
לרוב, ענישה על בעיות משמעת של הילדים, אינה קשורה כלל למעשה שנעשה ע”י הילד ולכן גם נוצרת חוסר אכפתיות ותחושת זלזול מצידו של הילד, מה שגורם לבעיות ההתנהגות לגדול. “אם לא תכין שיעורי בית לא תראה טלוויזיה”, “אם לא תסיים את האוכל לא תרד לשחק”. בסופו של דבר כשמדובר בבעיות משמעת והתנהגות של ילדים אנו, ההורים, צריכים לבדוק האם ענישת הילד בשלילת טלוויזיה תלמד אותו להכין שיעורים ובעיות ההתנהגות לא יחזרו על עצמם?, האם שלילת משחק תלמד את הילד לאכול ולפתח בעיות התנהגות חיוביות?
מניסיון וייעוץ רב שנים בבעיות משמעת של ילדים, לא בטוח. ברוב המקרים נוצרים מאבקי כוח וההתנהגות השלילית מקצינה ואפילו אם ה”עונש” מצליח זה זמני ולטווח הקצר (לפעמים מתוך פחד של הילד).
לא תמיד מדובר בעונשים, לפעמים אנו משתמשים גם בפרסים. בעיות משמעת של ילדים לא תמיד נפתרות בעונשים אלא גם בפרסים. מצב בעייתי לא פחות.
פרס מלמד את הילד לעשות בשביל לקבל פרס ולא כי הוא צריך לעשות. פרסים אינם עוזרים או משנים בעיות התנהגות ומשמעת. מצבים כמו: “אם תוכל אקנה לך גלידה” או “אם תכין שיעורים אקנה לך את המתנה שכל-כך רצית” מלמדים את הילד להתנהג בהתאם לפרס המוצא. אין למידה של התנהגות ולרוב ילדים מתייאשים ואינם מוכנים לעשות דבר, גם לשם קבלת מתנות ופרסים. מנגנון הפיצוי של ההורים עובד אצל הילד כמניפולציה וסחיטה, הקצנה של התנהגות שלילית עד כדי חוסר יכולת להתמודד עם המחויבויות והמטלות היומיומיות שהילד צריך לבצע.
ישנם כמה דרכים להתמודד עם בעיות משמעת של ילדים:
נחזור לשאלה מתחילת המאמר. נכון שבהרגשה הראשונית קיבלנו עונש. עונש כבד על בעיית ההתנהגות שלנו, אולם אם נחשוב ברצינות, כשאנחנו נוהגים ברכב, אנו
יודעים מראש שהבחירה שלנו לעבור ברמזור אדום, עלולה ליצור כמה מצבים:
– שנגיע מוקדם הביתה ולא יקרה דבר
– שתתרחש תאונה חלילה
– שנעצר ע”י שוטר, שיטיל קנס וישלול את רישיון הנהיגה שלנו.
במילים אחרות, יכולנו לבחור מראש האם להתנהג בבעייתיות ולדעת מראש מהם התוצאות הנלוות למעשה שלנו.
גם בבעיות משמעת של הילדים החשיבות בידיעת השלכות המעשים מראש, משנות לחלוטין את התנהגות הילד, את מעשיו ופעילותו. התנהגות שלילית כאשר הילד יודע מראש את ההשלכות יוצרות יכולת בחירה וחשיבה טרם תחילתה של ההתנהגות השלילית.
איך ניתן למנוע בעיות משמעת של ילדים?
בפעם הראשונה שמתקיימת התנהגות שלילית או מפריעה, מומלץ לא להעניש ולא לכעוס (מסוגלים?).
חשוב להודיע ברצינות ובאסרטיביות מה יקרה בפעם הבאה שההתנהגות תחזור על עצמה ולעמוד מאחורי כל החלטה. חשוב להקפיד לא לומר דברים שלא נעמוד מאחורי ביצועם או שנתחרט עליהם מאוחר יותר.
חשוב לנהוג בעקביות ולאורך זמן. ככל שתתמידו בעיות המשמעת של הילדים ילכו ויפחתו.
אגב,
כשמדובר במצבי סיכון (!!!) אנחנו פשוט מונעים את ההתנהגות ולא מאפשרים לה לקרות! אין פעם שנייה ולא מודיעים מראש.
זכרו, ילדים אינם נולדים עם בעיות התנהגות ומשמעת אנחנו, ההורים, “עוזרים” להם ליצר אותם.
