הורים רבים אינם יודעים כיצד להתמודד עם נושא המשמעת מול הילדים במיוחד כאשר מדובר ביכולת לדחות סיפוקים של “כאן ועכשיו” או “במיידית ללא כל דיחוי”. הטיפול בבעיות התנהגות של ילדים מתחיל בחינוך בגיל הצעיר למשמעת ודחיית סיפוקים.
בהדרכת הורים צ. העלתה דילמה בקושי של בנה להתמודד עם דחיית סיפוקים –
“בני בן רבע לחמש, עולה לגן חובה (אחיותיו בנות 11,7 ועוד אחת בדרך). אין אצלו דבר כזה דחיית סיפוקים, הכול זה מייד ועכשיו. הוא יכול לעמוד לידי במשך רבע שעה (במקרה הטוב)
ולבקש עשרות פעמים את אותו הדבר ובטון הולך ומתגבר. גם כשאומרים לו “לא”
הוא “לא שומע” וממשיך בשלו. אני לא מצליחה לטפל בבעיות ההתנהגות שלו וגם אם אני “מספקת” הסברים הגיוניים או אומרת לו “לא עכשיו”, “עוד מעט” ו”תיכף” הוא ממשיך ומסוגל להיכנס לטירוף של בכי או צעקות. איך מלמדים דחיית סיפוקים? אפשר בכלל ללמוד או לקבל הדרכה הורית בנושא או שזה עניין של גיל ובשלות?”
אנסה לענות בקצרה מה שהורים מקבלים בהדרכה הורית ולומדים איך מטפלים בבעיות התנהגות של ילדים ע”מ ליצור משמעת ויחסים טובים.
דחיית סיפוקים מלמדים מגיל צעיר מאוד – שלא לומר מינקות. זה לחלוטין אינו עניין של בשלות, אלא ההפך – ככל שהילד גדל תחושת התסכול וחוסר האונים, כאשר בקשותיו אינן מתממשות גדלה והבכי הופך לבעיה גופנית של ממש (הקאות, העלאת חום, רעידות, עצבנות, כעס ועוד).
כשמדברים על “דחיית סיפוקים” צריך להבין את נקודת מבטו של התינוק – מה שבסופו של דבר הוא לומד בהיותו ילד. תינוק ששוכב במיטה לומד במהרה שהבכי שלו מביא אליו באופן אוטומטי את אמא (ואבא) ומכאן הדרך לקושי בדחיית סיפוקים קצרה מאוד.
בייעוץ והדרכה הורית לומדים מהר מאוד שהחשיבה של הילדים שונה מאוד מזו שלנו ההורים.
כשהילד מצייר, משחק להנאתו או צופה בקלטת אנו מתפנים לעיסוקינו – זה מובן מאליו. אבל מה קורה כאשר הוא עושה דבר אסור, מתעקש, מציק ו”ממשיך בשלו”? – אנו, ההורים מתחילים לחנך: מסבירים, אומרים “תיכף”, “אחר-כך” ונותנים את מירב תשומת הלב כדי שיבין מה זה “לא” ושילמד את ההיגיון מאחורי ההסברים. זה לא עובד, להיפך,
זה יוצר מוטיבציה “להלחם” ולהמשיך לדרוש “כאן ועכשיו”. חינוך ילדים מתחיל בתגובות שלנו, בהתנהלות ובהתייחסות והם שיקבעו וילמדו את הילד לדחות סיפוקים.
אם הילד למד שהבכי משרת את מטרותיו ושבסוף הוא יקבל את מה שהוא רוצה, כולל יחס והתייחסות של צעקות וכעס (דרך מעולה לקבלת תשומת לב) שווה לו “להמשיך בשלו”.
אז מה זה חינוך ילדים טוב כבר מהגיל הצעיר?
נתחיל מינקות – מומלץ לגשת לתינוק לא רק כאשר הוא בוכה, אלא גם במצבים בהם הוא רגוע ונינוח. זה מלמד את הילד שההתייחסות קיימת גם כש”העניינים שקטים ורגועים”.
אצל ילדים (שנתיים ומעלה) הלמידה קשה יותר ודורשת עקביות, נחרצות והרבה סבלנות.
השלב הראשון הוא לנסות ולבדוק עד כמה אנו ההורים, רציניים ומתכוונים באמת למה שאנו אומרים או עושים. האם תגובה כמו “כשאסיים לשטוף כלים” –באמת תקרה או שיהיה ויתור מתוך לחץ וחוסר יכולת להתמודד עם הבכי? עד כמה תשובה כמו “לא” היא תשובה נחרצת, או שבשלב מסוים היא הופכת ל”כן”, “טוב” או “בסדר”? משמעת וחינוך ילדים אינם באים לידי ביטוי במילים אלא במעשים.
בשלב השני מומלץ להודיע מראש מה יקרה אם הילד יבקש בפעם השנייה. חשוב שהילד ידע את תוצאות ה”בקשות הנוספות” מראש. המטרה היא ל”הוציא את הרווח” מהבכי ומהבקשות החוזרות וללמד דחיית סיפוקים.
כדי להתגבר על בעיות משמעת של ילדים לא מומלץ לתת תשובות כמו “תיכף”, “אחר-כך” או “כשאני אסיים”. לא תמיד הם יודעים להעריך זמן כמונו. מומלץ לתת זמנים מוגדים וברורים – “כשבשעון תהיה השעה (או הספרה) 5”. זה מוחשי ומאפשר יכולת להתמודד עם ההמתנה.
חשוב לזכור שחינוך בגיל הצעיר מונע בעיות התנהגות של ילדים לטווח הרחוק. הדרכת הורים נותנת את הכלים הנכונים והמיידים לטיפול בבעיות התנהגות של ילדים ע”י הקניית משמעת ולמידה של דחיית סיפוקים.
